אוגוסט לא מאוד חם ומגניב!

ב

לפני כשבועיים טל טס לכנס האקרים בווגאס, בזמן שהוא בילה שם הילדים ואני העברנו את זמננו בשכונה עם חברים, לבד בבית וכמובן בשבת בבוקר על הקרח ובערב בארוחה נפלאה אצל דיאנה ויהונתן. השבוע עבר יחסית סבבה ואחרי שטל חזר יצאנו לחגוג לאדם יום הולדת בקולנוע – צפינו ב״דורה״ הסרט – שהיה מעולה ממש 🙂 היה מעניין לראות את דורה ודיאגו הגדולים אחרי שגילי וגיא צפו בהם שעות כשהיו קטנים 🙂 מאוד כיף לקחת את הילדים לקולנוע ולהרגיש קצת בדייט לבד עם טל בו זמנית. גם הילדים נהנו מאוד מהסרט. כמובן שהסרט הוקרן באולם עם כסאות ריקליינר, אחרי שניסינו פעם אחת כסאות VIP (במחיר של כרטיס קולנוע רגיל) קשה לחזור אחורה למושבים רגילים.

ליד הקולנוע בדאון טאון גילינו ארקייד מגניב (אבל רועש בטירוף) עם מלא מכונות משחק. שווה לבקר שם פעם.

אחרי הסרט נתנו לילדים לשחק בגינת המשחקים בדאון טאון סיאטל והתקרבנו קצת הביתה בעזרת המונורייל (את המשך הדרך עשינו באוטובוס). היה בילוי מהנה בחוץ עם חברים. חזרנו הביתה מאוד מאוחר עם ילדים ממש ממש עייפים, טוב שחופש גדול ולא צריך לקום מוקדם לבית הספר 🙂

IMG_20190811_210056.jpg
אחרי המונורייל, בדרך הביתה עצרנו לצלם חלליות

ביום שאחרי התעוררנו בבוקר וגילינו שאין לנו חשמל. בירור קצר הבהיר לנו שלחצי שכונה בערך אין חשמל בגלל תקלה. כיוון שכל המטבח שלנו מבוסס חשמל ולא יכולתי לבשל כלום, נאצלנו לצאת לאכול בחוץ. אז עשיתי מהלימון לימונדה, ביקשתי מהילדים להתארגן להליכה ויצאנו לדרך. הלכנו כשעה עד שהגענו לשייק שאק. ההמבורגר, הצ׳יפס והמילקשייק היו שווים כל צעד 🙂 בחזור לקחנו אוטובוס, כי מיצינו את עניין הכושר די מהר. כיוון שהחשמל לא חזר עדיין עד שהגענו לשכונה, קפצנו לבקר את דיאנה והילדים (שלמזלם החשמל עבד כרגיל כל היום). נהננו מהמזגן ומהפליידייט בהפתעה 🙂

IMG_20190812_121756
סיבת התקלה – עמוד חשמל שהתמוטט כנראה

כשחזרנו הביתה סוף סוף בשעה 17:00, כבר חזר החשמל 🙂

מאוחר יותר באותו היום גילי התחילה שיעורי קפיצות מקפצה בבריכה עם יחד עם אבּי. היא נהנתה מאוד וכבר הספיקה ללכת לשיעור נוסף מאז.

שאר השבוע עבר רגוע, לא עשינו הרבה במשך השבוע חוץ מלצאת לגינה מדיי פעם, ללכת לשיעורי שחיה ולחפש תולעים באדמה.

IMG_20190808_150420 (1).jpg
מחפשים תולעים

ברביעי בערב דיאנה ומאאן הציעו לי להצטרף לערב בנות. למרות העייפות הצטרפתי בשמחה ויצאנו לערב של כיף בדאון טאון. בתחילה הגענו לבר קטן על גג של מלון תומפסון. הנוף מלמעלה היה מדהים. אבל לא נשארנו כי היו יותר מדיי אנשים ולא היה מקום לשבת או לעמוד. מקווה שבפעם הבאה יהיה לנו יותר מזל במקום הזה כי אני ממש רוצה לבקר שם שוב.

משם הלכנו כמה מטרים והגענו למסעדה יפנית חביבה אך מתאמצת מדיי. הזמנתי מנת פתיחה קטנה ו-2 משקאות טעימים עם פחות מדיי אלכוהול. אבל היה ממש כיף בכל זאת 🙂

IMG_20190814_211923 copy.jpg

יום שבת הגיע ובדרך לקרח אספנו את קת׳י – חברת צוות של טל. החלקנו כולנו על הקרח אחרי השיעור של גילי והיה ממש כיף 🙂 גילי עברה סוף סוף את מבחן הרמה ועברה לשלב הבא ולשיעורים חצי שעה מוקדם יותר בשבת בבוקר. שיהיה לנו בהצלחה לקום מוקדם יותר 🙃

אחרי הקרח קפצנו רגע לקוסקו ומשם נסענו למגרש משחקים בבות׳הל כדי לשרוף קצת זמן ולתת לילדים להוציא אנרגיות. ממגרש המשחקים נסענו למפגש צוות בבית מהמם וענק של חבר של טל מהעבודה (שעשה מפגש פרידה אחרי שעזב את הצוות). הילדים רצו מייד לטרמפולינה הענקית בחצר לקפוץ ואנחנו נהנינו מחברת מבוגרים. לא הכרתי אף אחד ושמחתי מאוד לחבר סוף סוף פרצופים לשמות 🙂 בילינו שם כמה שעות טובות בחברה נעימה והמון אוכל טעים. עם הזמן הצטרפו חברים נוספים וגם כמה ילדים. כולנו נהנינו מאוד. חזרנו הביתה מאוחר והילדים היו כל כך מותשים ששלחנו אותם לישון מייד.

בדרך הביתה ביציאה מהשכונה בבות׳הל, פגשנו דב שחור שהציץ מהשיחים לצד הכביש.

IMG_20190817_200324
דובי! מטושטש כי הגיע הזמן לרחוץ את האוטו.

את יום ראשון התחלנו במאפית הסכרת השכונתית האהובה עלינו – מקרינה. פגשנו את דיאנה, יהונתן והילדים ונסענו לעיר הרוחות של פרנקלין להייק חביב אבל לא מאוד מלהיב. ההייק לא היה ארוך אבל העליה לאורכו לא היתה מאוד כיפית. כיוון שזה לא מסלול מעגלי, חזרנו באותה הדרך. בדרך לבית הקברות שבסוף ההייק, מצאנו פיר של מכרה פחם מפעם בעומק של 1,300 רגל וחתיכות קטנות של גרפיט שהילדים שמחו לחפור ולחלץ מהאדמה. לפי המצבות, רוב האנשים שהיו קבורים שם מתו בגיל 30 ונולדו איפשהו בסוף המאה ה-19.

IMG_20190818_123925
ההייק לא משהו, אבל לפחות הנוף יפה
IMG_20190818_114029
ילדים מיטיבי לכת, לפעמים.
IMG_20190818_123947
מחפשים פחם
IMG_20190818_123910
יש גרפיט!

אחרי ההייק עשינו פיקניק קטן וירדנו לבדוק את הדרך התלולה שמובילה לנחל קטן. אחרי הליכה קצרה הבנו שהדרך תלולה וחלקה מדיי ולא כדאי להמשיך לרדת. מה גם שהצד שהגדה בצד שלנו של הנחל לא היתה נוחה כדי לשכשכך רגליים. בגדה שממול לעומת זאת היו כמה אנשים שנהנו מאוד ממימי הנחל. אבל לא ידענו איך להגיע לשם ומה טיב ההייק בצד השני, אז העדפנו לוותר וללכת לאכול ארוחת צהריים במקום. מצאנו מסעדה נחמדה, הילדים היו מאושרים ואמרו שהם רוצים לחזור לשם שוב. מבחינתי זה היה ביקור חד פעמי. 🙂 אחרי הארוחה נסענו כמה דקות והגענו לאגם מקסים שביקנו בו בעבר במייפל וואלי. Lake Wilderness park היה מקסים כמו שזכרנו. העברנו שם כמה שעות וחזרנו הביתה עייפים מסופ״ש מלא פעילות ומרוצים מאוד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s