יוגה, קרח, חברים וגשם

ב

הסתיימו להם שבועיים ניסיון ביוגה, הזמן עובר מהר כשנהנים. ניסיתי 3 סוגי שיעורים בדרגות קושי שונות, החלטתי להשאר עם הדרגה הקלה ביותר וזו שאחריה בינתיים, עד שאתחזק ואז אנסה שוב את דרגת הקושי הבאה (שניסיתי פעם אחת והיתה לי סופר קשה. את דרגת הקושי האחרונה לא ניסיתי עדיין). אחרי 4 שיעורי יוגה בשבוע – במשך שבועיים, אני לגמרי סגורה על מה אני אוהבת ורוצה לעשות 🙂 מקווה שאצליח להתמיד עם 3 שיעורי יוגה בשבוע ולפחות פעמיים בשבוע קרח.

ביום שלישי חגגנו את ט"ו בשבט עם חיה והילדים החמודים שלה בספריה, היא הזמינה את חדר ההרצאות לטובת האירוע והיה נחמד מאוד. פגשנו שם את הדס והילדים ששיחקו והשתוללו עם הילדים שלנו בשמחה רבה. למרות שאף אחד מלבדנו לא הגיע, היה כיף 🙂

את שיעור ההחלקה האחרון הפסדתי כי ליוויתי את הגן של גיא לטיול למוזיאון הפופ (התחייבתי ללוות את הגן לפני שנרשמתי לחוג ולא רציתי לאכזב את גיא ולבאס את הגננת). ביקרנו בתערוכה מהממת של ג'ים הנסון והתאהבתי בחבובות וברחוב סומסום מחדש ❤

Maker:L,Date:2017-8-31,Ver:5,Lens:Kan03,Act:Kan02,E-ve
קרמיט
Maker:L,Date:2017-8-31,Ver:5,Lens:Kan03,Act:Kan02,E-ve
כרובי
Maker:L,Date:2017-8-31,Ver:5,Lens:Kan03,Act:Kan02,E-ve
אפילו אריק ובנץ היו שם
MVIMG_20180124_110400.jpg
הילדים החמודים בגן עשו לנו מופע עם בובות יד, גם הזקנים על המרפסת היו שם…

בערב נסעתי להחליק על הקרח עם יערה, קבענו את הדייט הזה שבועיים מראש ולמרות עייפות מאוד גדולה, אני ממש שמחה שיצאנו מהבית ונסענו לשורליין להחליק על הקרח. היה ממש כיף! (אם כי מעט עמוס, ציפיתי לפחות אנשים באמצע השבוע בשעה 20:00). סוף סוף ניסיתי את המחליקיים החדשים שלי (שאספתי מהחנות יום קודם). היה קשה מאוד בהתחלה כי פתאום להחליק עם מחליקיים אמיתיים עם סכינים מושחזים כמו שצריך זה קצת מוזר. מה גם שהנעליים קשות נורא כרגע וצריך להחליק כמה שיותר כדי לרכך אותן. בהתחלה ממליצים להחליק רק חצי שעה בכל פעם. אבל אם ממש מתעקשים להחליק יותר מומלץ מאוד להסיר את המחליקיים לחלוטין לאחר כחצי שעה וחוזר חלילה. כל כך שמחה שסוף סוף יש לי מחליקיים משלי! זה כל כך מוזר לא להיות מסוגלת להחליק כמו שהחלקתי פעם. המוח יודע בדיוק מה לעשות, אבל הרגליים לא חזקות כמו פעם. אני ממש רוצה לחזור להחליק כמו שהחלקתי בעבר. מקווה שזה עוד יקרה.

Maker:L,Date:2017-8-31,Ver:5,Lens:Kan03,Act:Kan02,E-ve
שלמות

ביום חמישי חגגנו להדס יום הולדת במסעדה תאילנדית, הדרך היתה ארוכה מאוד בגלל שעלינו על אוטובוס שעוצר רק בדאטון טאון ולא ממשיך לקפיטול היל (למרות שגוגל הראה שהקו הספציפי שעלינו עליו אמור להגיע אל היעד הסופי), אז אחרי נסיעה שהתארכה בעיקר בשל פקקים רבים במרכז סיאטל ועצירה לא צפויה בדאון טאון עם החלפת אוטובוס בלינק, הגענו שמחות וטובות לב למסעדה שנראתה חביבה במיוחד עם מנות שנראו מאוד מבטיחות בתפריט. במסעדה פגשנו את מיכל שהשתעממה נורא מלחכות לנו כל כך הרבה זמן ונטשה לא הרבה אחרי שהגענו. הזמנתי מנה שנראתה מהמם לגמרי כשהגיעה והיתה ממש טעימה, אבל חריפה אש ונאלצתי להחליפה במנה פחות נוצצת כי לא יכולתי להתמודד עם החריף. והכסא לא היה מאוד נוח, אבל הדקירי אננס שהזמנתי עשה לי נעים והכל היה סבבה 🙂

Maker:L,Date:2017-8-31,Ver:5,Lens:Kan03,Act:Kan02,E-ve
לו רק היית פחות חריפה…

חזרנו הביתה בליפט כי לא התחשק לנו לחכות כ-20 דקות בכפור (היה ממש קפוא בחוץ, אבל ממש). נהניתי מאוד לצאת לבלות קצת, לא זוכרת מתי היתה הפעם האחרונה שעשיתי זאת. אנחנו צריכות לקבוע ערבי בנות לעתים תכופות יותר!

השבוע הגשם יורד כמעט ללא הפסקה, בצהריים השמש מפציעה לקצת והעננים הופכים את השמיים לקודרים. אני מאוד אוהבת חורף, בעיקר כשאני בבית החמים והנעים 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s