Happy new yaer!

ב

השבוע האחרון של חופשת החורף עבר בנעימים. התחלנו אותו בחגיגות קריסמס אצל אלכס וכריס ונפרדנו מג'ני שחזרה לישראל אחרי כשלושה חודשים בסיאטל. מקווים לפגוש אותה שוב בקרוב! לקראת הערב התחיל לרדת שלג שנערם לו לאיטו וצבע הכל בלבן. למרות הקרירות שבחוץ הבפנים היה מאוד חם ונעים והחברים שבאו לאכול איתנו ארוחת ערב חגיגית היו חמודים מאוד. האלכוהול זרם כמו מים והשוקולד היה מפנק מתמיד.

MVIMG_20171224_185808.jpg

באיזשהו שלב השכבתי את הילדים לישון בחדר האורחים ואחרי שנרדמו חזרתי לחגוג למטה עם כולם. אחרי שכולם הלכו הביתה, סידרנו קצת וישבנו עם אלכס, כריס וג'ני עוד קצת. נשארנו לישון בחדר האורחים כולנו יחד ובילינו בוקר עצל ונפלא עם שקשוקה טעימה וחברה נעימה. לקראת הצהריים טל הלך לפנות את השלג מהאוטו ונסענו חזרה הביתה לאט לאט, רוב הכבישים היו לבנים עדיין מהשלג שירד בלילה, המפלסת עברה בצירים המרכזיים בלבד. לשמחתנו, רוב הדרך שלנו הביתה עוברת ממילא בצירים מרכזיים. את המשך היום בילינו בבית היינו עייפים אחרי לילה ללא שינה, הילדים לעומת זאת היו מאוד עירניים 🙂

MVIMG_20171225_125713-EFFECTS
בוקר מושלג

 

Maker:L,Date:2017-8-31,Ver:5,Lens:Kan03,Act:Kan02,E-ve

ביום שלישי לקחנו את גילי להסתפר, היא ממש רצתה קארה אז זרמנו. הרחובות היו ריקים מאדם, רוב החנויות בדרך למספרה היו סגורות ולמרות שבדקתי באינטרנט, הייתי מופתעת לגלות שהמספרה פתוחה. יצאנו מהמספרה עם ילדה אחת מאושרת וילדון אחד שמח כי הוא קיבל סוכריה על מקל. רוב העקרונות ההוריים שלי הולכים לפח לאחרונה… (אני לא אוהבת לתת לילדים סוכריות על מקל ובכלל סוכריות קשות). ביציאה מהמספרה פגשנו את ג'ורג', היה כיף לפגוש אותו ונחמד להתעדכן. אנחנו צריכים לקבוע ארוחה משותפת בקרוב, לא פגשנו את טוני המון זמן 🙂

את יום רביעי בילינו בבית.

ביום חמישי היה יום יפה בחוץ, אז ארגנו את הילדים והחלטנו לצאת לטיול רגלי בשכונה. די מהר הטיול בשכונה הפך לטיול בעיר. גילי התלוננה רוב הדרך שהיא לא רוצה ללכת לשום מקום והיא רוצה לחזור הביתה. התחנה הראשונה היתה בית הקפה הפריזאי בבל טאון, לקחתי את טל לטעום את הפריז ברסט הכי טעים בסיאטל. גיא בחר אקלר שוקולד, טל התענג על קרואסון שוקולד ואני הזמנתי פריז ברסט כמובן. גילי לא רצתה כלום. היא עדיין ממש רצתה לחזור הביתה. משם המשכנו לטייל ברגל עד שהגענו לווסט לייק, אחרי סיבוב בקרוסלה גילי כבר לא רצתה לחזור הביתה 🙂 הילדים שיחקו קצת בגינה הקטנה שליד הקרוסלה ומשם המשכנו צפונה – הלכנו ללטף את הביצים של בזוס – אחרי עצירה קטנה לארוחת ילדים במקדונלדס. באמת שכבר נמאס לי ממקדונלדס.

IMG_20171228_144254
La Parisienne
Maker:L,Date:2017-8-31,Ver:5,Lens:Kan03,Act:Kan02,E-ve
מעניין מתי הביצים ייפתחו לביקור הציבור הרחב
MVIMG_20171228_162057-EFFECTS
יפה שם באזור אמזון
Maker:L,Date:2017-8-31,Ver:5,Lens:Kan03,Act:Kan02,E-ve
בדרך חזרה הביתה פגשנו אינדיאני

כשהגענו חזרה לאזור הספייס נידל כבר חיפשנו את תחנת האוטובוס כדי לחזור הביתה. באוטובוס פגשנו את יערה שחזרה מהעבודה והיה ממש כיף לפגוש אותה פתאום 🙂

ביום שישי החלטנו לצאת קצת מהבית, אבל לאן אפשר לצאת במזג אויר קפוא במרחק סביר מהבית?! אז החלטנו לנסוע לאיקאה! לגילי היתה רשימה קניות קטנה ואני הוספתי כמה דברים קטנים לרשימה בעצמי ולמרות שביזבזנו 100$ על מוצרים שיכולנו לחיות בלעדיהם והתור לאוכל היה ארוך מאוד, זה היה לגמרי שווה את הביקור. הכל רק לא להשאר יום שלם בבית 🙂 אחרי איקאה טירוף הקניות נמשך, קפצנו לברטל השכונתי כדי לחפש מוצרי קריסמס בהנחה (וגילינו שהעלו את המחיר על מוצר שקנינו בהנחה לפני קריסמס. מוזר) לאחר מכן ביקרנו בפרד מייאר (כי טל מעולם לא היה שם) גם שם חיפשנו מוצרי קריסמס בהנחה, לא מצאנו את מה שחיפשנו אבל כן מצאנו דברים אחרים… משם המשכנו לוולגרינס – עדיין בעקבות מוצרי קריסמס מוזלים, גם משם יצאנו עם שלל קטן ומעבר למה שרצינו לקנות. את טיול השופינג סיכמתי בברטל לבד, בזמן שטל חיכה עם הילדים באוטו. והגעתי לשם רק כי גילי נורא רצתה סבון ושמפו של אנה ואלסה שלא הסכמנו לקנות לה בברטל הראשון, בעיקר כי חשבנו שנמצא מוצר דומה בוולגרינס. לסיכום – לא נכנסים עם ילדים לחנויות. חוץ מאיקאה כי יש להם גם מסעדה עם אוכל טעים.

ביום שבת היה מזג אויר חביב בסה"כ. קצת התחרפנתי מלהיות בבית כל היום, אז אחרי ארוחת הצהריים התארגנו לצאת. הפעם החלטנו לעבור את הגשר לאיסט סייד. ברגע שעלינו על ה-520 התחיל לרדת גשם קל. לא חשדתי. נסענו לפארק חביב בבלוויו, אחד שביקרנו בו לפני כ-9 חדשים וזכור לנו כמקום נחמד כי הילדים נהנו לשחק בו. יצאתי ראשונה מהאוטו והגשם הקל שירד הרטיב את פניי, לא חשדתי. חזרתי חזרה לאוטו ואמרתי לטל שאולי כדאי שנחכה כמה דקות באוטו. בינתיים הגשם התגבר. פה חשדתי. החלטנו לחשב מסלול מחדש ולנסוע לקניון – יש שם משחקיה חינמית לא רעה בכלל ולמרות שגילי עוברת את הגובה המקסימלי בהרבה, החלטנו ללכת על זה בכל זאת. הילדים שיחקו שם קרוב לשעתיים ולנו היה קצת זמן לקשקש ולנוח. לידינו ישבה אשה נחמדה שזיהתה את העברית ופתחה בשיחה, מסתבר שהיא נשואה לישראלי והם גרים ברנטון. היה מעניין 🙂 משם הלכנו לאכול ארוחת ערב ברד רובין ביציאה מהקניון. היה בינוני מינוס, אבל לפחות זה סגר לנו את הפינה של ארוחת הערב. חזרנו הביתה עייפים, שבעים ובסה"כ מרוצים.

ביום ראשון הדס הוציאה אותנו מהבית לטיול בדיספשן פס. הצלחנו להתארגן בזמן ולצאת מהבית בשעה שקבענו. אני ממש מרוצה מאיתנו לפעמים 🙂 הילדים היו מקסימים בדרך. עצרנו בסטארבאקס לארוחת בוקר קלה ומפגש עם כל החברים (משפחת נאור ומשפחת ליבנה) ומשם המשכנו לחניון דיספשן פס. כשהגענו גילי לא היתה במצב רוח טוב במיוחד, היה קשה לשכנע אותה לצאת מהאוטו וכשכבר יצאה היא התלוננה שקר לה בפנים והיא לא היתה מרוצה משום דבר, אז אלתרתי לה חימום פנים מהצעיף שלי ובשילוב עם הכובע שלה היה חימום די מוצלח. התחלנו את המסלול ודי מהר היא נכנסה לעניינים ולא היה זכר לתלונות מתחילת המסלול. הילדים נהנו מאוד מהטיול ולי היה נהדר, עד שהתחלנו לעלות על צוק מטורף וכל תזוזה קטנה של גיא מהשביל הלחיצה אותי נורא. כשהתחלנו לרדת מההר חזר לי הצבע לפנים שוב. הנוף מלמעלה עוצר נשימה אבל זה לא שווה את זה כשאני בלחץ כי גיא שובבון ולא תמיד מקשיב לנו או נזהר מסכנות במיוחד.

אחרי המסלול ירדנו לחוף לארוחת אחרי צהריים קלה, כולם הביאו אוכל והיה טעים וכיף, למרות שהיה ממש ממש קר בחוץ. הילדים ישבו לאכול באוטו כי הקור היה בלתי נסבל. אחרי שנפרדנו מכולם התחלנו לנסוע חזרה לסיאטל והחלטנו לעצור לאכול בדני'ז בדרך הביתה, למרות העייפות זו היתה החלטה נבונה. גיא עבר ישן מהאוטו למיטה שלו וגילי זכתה למקלחת מרעננת ולמיטה. יערה היתה חמודה מאוד כשהיא באה לעשות לנו בייביסיטר כדי שנוכל ללכת לחגוג את בואה של השנה האזרחית החדשה אצל אלכס בבית. בתחילה חשבנו לקחת את הילדים איתנו ולהשאר לישון שם, אבל כיוון שהילדים היו ממש עייפים מהיום שהיה, זה די היה בלתי אפשרי. אז לקחנו ליפט לבית של אלכס והגענו קצת אחרי 21:30. פגשנו חברים חמודים ומוכרים וגם כאלה שהכרנו בפעם הראשונה והעברנו יחד ערב מהנה ומלא בצחוק. בחזרה הביתה הנהג של הליפט האריך לנו קצת את הדרך, הוא טעה בפניה ולקח אותנו לטיול בבלארד ואם זה לא מספיק – פקק עצום של מכוניות שיצאו מקרי פארק אחרי הזיקוקים, חסם לנו את הכביש הביתה. בסופו של דבר הצלחנו לחזור הביתה ולשחרר את יערה לישון. לפחות היא לא היתה צריכה לנהוג הביתה 😉

Maker:L,Date:2017-8-31,Ver:5,Lens:Kan03,Act:Kan02,E-ve

MVIMG_20171231_123750-EFFECTS

IMG_20171231_160045-EFFECTS

2017 התחילה טוב ונגמרה עם שברון לב עצום. מקווה ש 2018 תהיה טובה יותר לכולנו ❤

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s