כשהלכת מאיתנו, משהו ממני נשאר איתך. לא מאמינה שלא אראה אותך שוב, שלא נשב אצלנו או אצלכם מסביב לשולחן, או סתם באיזה בר אקראי, נצחק עד דמעות ונתווכח על דברים מטופשים. אתה עדיין לגמרי חי בראש שלי – זוכרת את הקול, את הצחוק ואת העיניים המחייכות, רק לפני שבוע ישבנו יחד בשולחן החג (וכרגיל כמעט נחנקתי מצחוק כי אי אפשר לא לצחוק ולשמוח כשאתה נמצא) ולמרות העייפות של אותו היום, לא רציתי לשחרר אתכם וניסיתי לגנוב עוד ועוד זמן אתכם. לא מאמינה שהחיבוק שנתת לי כשהלכתם היה האחרון. כל כך מצטערת שסיימת את חייך בצורה כזו נוראית, תוהה מה עבר לך בראש בשניה שנפלת. וכל כך מקווה שלא סבלת, אפילו לא לשניה. לא הגיע לך לסיים את חייך בצורה כזו פתאומית, אתה שתמיד היית כל כך חי ושמח ואופטימי, זה פשוט לא הגיוני שאתה לא חי יותר. הכאב על לכתך לא מרפה, הגרון חנוק והראיה מעורפלת ממסך הדמעות. כל כך הרבה תכניות לעתיד שנגוזו, כל כך הרבה עצב שנשאר. אשתדל להיות חזקה בשביל אלכס וכריס האהובים ולשמור עליהם בשבילך. ובשבילי. תודה שהיית חבר שלי, זכיתי להכיר איש מדהים עם נשמה טהורה, מלא בנתינה ורצון לעזור ובעיקר מלא חוש הומור משובח. העולם נראה אפור יותר בלעדיך, כואבת מאוד את לכתך. תנוח על משכבך בשלום חבר יקר. לנצח תשאר בליבי. אוהבת אותך מאוד ❤

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5021422,00.html

http://www.foxnews.com/us/2017/09/25/seattle-man-falls-to-his-death-at-wallace-falls.html

http://komonews.com/news/local/wallace-falls-has-proved-beautiful-and-dangerous-this-year