טריק או קונץ?

ב

לנהוג בסיאטל זה מלחיץ. עדיין אין לי רישיון מקומי, אבל יש לי אישור לנהוג עם נהג מנוסה לצידי, כי עברתי תיאוריה. די מטופש העניין הזה, כי זה מלחיץ יותר לנהוג כשטל לצידי. חייבת לצבור קצת ניסיון בנהיגה מקומית לפני שאני ניגשת לטסט הבא (את הראשון לא עברתי ובכיתי בגלל זה רק שעתיים, אבל זה די הגיוני בהתחשב בעובדה שלא נהגתי בסיאטל לפני הטסט בכלל).

אז כדי להתגבר על הפחד, נהגתי קצת בשכונה ואפילו נהגתי על כביש מהיר לחברים בשישי האחרון, כשהתחיל להחשיך. זאת היתה נסיעה מאוד מלחיצה עם טל והילדים באוטו. מקווה להתגבר על הפחד לנהוג כאן בקרוב מאוד.

לפני שבוע גילי החליטה שהיא רוצה להסתפר ושהשיער יגיע לה רק עד לכתפיים. חשבתי לעשות זאת בעצמי כמו בתספורות הקודמות כי היא לא הסכימה להתקרב למספרה, אבל היא הסכימה להסתפר במספרה הפעם ושמחתי על השינוי המרענן 🙂 החיוך לא ירד לה מהפנים מהרגע שנכנסו ועד שיצאנו, הילדה שלי גדולה כל כך 🙂

img_20161030_153929
ילדה אחת מרוצה מתספורת עד הכתפיים

לפני התספורת ביקרנו בגן החיות, היה יום קר במיוחד והגשם שבא והלך קירר אף יותר. למרות זאת, נהנו מאוד בביקור בגן החיות, חוץ מההמתנה הארוכה למדיי לגלידה (לפחות הגלידה שווה את זה). בגן החיות הכניסה לאנשים וילדים מחופשים היתה בחינם לכבוד הלוואין בסופ״ש ולכן היו שם המון אנשים למרות מזג האויר שלא היה לטובתנו.

img_20161030_144547
אפור, קר וסתוי
img_20161030_144200
אפילו הפלמינגו התחפשו

אחרי גן החיות ארחנו חברים חדשים שהגיעו לסיאטל כמה חודשים אחרינו. הילדים שיחקו נהדר והיו נפלאים יחד, מחכה למפגש הבא שלנו 🙂

ביום שאחרי ״חגגנו״ הלוואין ראשון בסיאטל 🙂 התחפושות נקנו כשבועיים מראש וסלי הממתקים כשבוע לפני. שני ילדים נרגשים יצאו לאסוף ממתקים ברחבי השכונה. תחילה – בהפנינג של החנויות במרכז המסחרי שבמרכז השכונה – רוב החנויות חילקו ממתקים והרחוב היה במצב הכי שוקק שראינו אותו אי פעם למשך כ-3 שעות. אחרי שחרשנו את הרחוב משני צידיו עברנו לרחוב המקביל לאסוף ממתקים מהבתים הפרטיים בשכונה, גילי מאוד נהנתה לרוץ מבית לבית עם רייגן (חברה מהכתה), כריס וגיא 🙂 חלק מהבתים בשכונה קושטו בקישוטים מפחידים, בכמה בתים הילדים היו צריכים ליווי לעלות לבקש ממתקים כי הם פחדו ממש, טוב שכריס היה שם כדי לנסוך בהם ביטחון רוב הזמן. מזג האויר היה לטובתנו, אחרי כמה ימים רצופים של גשם ובוקר עם רוחות סוערות, מזג האויר בצהריים היה מושלם ורק כשהתחיל להחשיך הגשם חזר בטפטופים ולא מנע מאיתנו להמשיך לאסוף ממתקים אחרונים לפני החזרה הביתה. היה הלוואין ראשון מעולה ומגניב לגמרי!

img_20161031_162320
מכשפה ונינג׳ה עושים דרכם לעבר הממתקים
img_20161031_183358
ובחושך
img_20161031_222357
חזרנו הביתה עם שלל רב – חלק קטן הלך ישר לפח (טופי, סוכריות קשות וסוכריות על מקל)

ואז הלוואין נגמר. והממתקים נשארו. בכל יום אני מוציאה כמה ממתקים מהדליים, כך שהדילול נעשה בהדרגה והממתקים ״יתחסלו״ די מהר בלי שהילדים שמים לב לכך. כרגע הילדים אוכלים ממתק או שניים ביום וזה הרבה יותר ממה שאני מרשה להם במצב רגיל. בד״כ אני מסכימה לממתק או שניים ביום רק בסופ״ש. אוטוטו זה נגמר 😉

ביום שבת גיא הוזמן למסיבת יום הולדת של ילד בן 3 מהגן שלו. היה נחמד ולגיא היה מאוד כיף. ימי ההולדת כאן שונים מאוד מימי ההולדת בארץ. אין כאן הפעלות ענק ושולחנות מפוצצים בממתקים, שזה לא רע בכלל. יש כיבוד קליל לילדים ולהוריהם – מעט גבינות קשות, פלטת ירקות, לפעמים קרקרים, לפעמים אגוזים (לילדים כאן אין הגבלה לאכול אגוזים מגיל מאוד קטן, הם לא שמעו על ארגון ״בטרם״ וזה מלחיץ אותי נורא לראות קטנטנים אוכלים אגוזים חופשי). קופסאות מיץ פירות לילדים ובקבוקי שתיה קלה להורים וההיילייט של האירוע זו כמובן עוגת יום ההולדת. וזהו. אין שולחן חטיפים ענק (נהדר!) ואין פשטידות ועוגות להורים וגם אין שום מחוייבות לספק ארוחה קצת יותר משביעה גם כשיום ההולדת יוצא בשעת ארוחת הצהריים (במקרה הספציפי הזה – בין 12-13:30) מלבד יום הולדת אחד שחולקו בו פיצות לילדים בצהריים ויום הולדת אחר עם בייגלים וגבינת שמנת, לא נתקלתי באוכל אמיתי בימי הולדת. ובכלל כל ההפקות מאוד מצומצות, בשבת הוזמנו רק 10 ילדים (לא כל ילדי הגן – רק חלק קטן, היו גם ילדים שלא קשורים לגן), זה מאוד מקובל כאן להזמין רק חלק מילדי הגן \ כיתה גם כשהכיתות די קטנות.

בערב שבת הוזמנתי למפגש בנות בצפון העיר, כיוון שאני לא נוהגת חששתי מהדרך לבד בלילה אבל בסופו של דבר לא היה נורא בכלל. הגעתי בשני אטובוסים ובשל כך נאלצתי לעבור בדאון טאון בחושך, לא היה נורא בכלל כמו שחששתי שיהיה. את האוטובוס השני לאזור הקניון הצפוני לקחתי מהתחנה התת קרקעית שמאובטחת תמיד, כך שהיה ממש אחלה. האוטובוס עצר ממש מול הקניון, שם עשיתי סיבוב קצר בחנויות שעניינו אותי וכשסיימתי פגשתי חברה ואיתה צעדתי יחד למסעדה שמול הקניון. היה ערב כיפי, מלא צחוק וחברה טובה, נהניתי מאוד! מחכה למפגש הבא 🙂 בחזור חששתי אף יותר כי כבר היה מאוחר והתלבטתי נורא אם לקחת שוב אוטובוס לדאון טאון ואז אוטובוס נוסף לשכונה (כאשר התחנה ממש מתחת לבית שלי) או לקחת אובר, חששתי משתי האופציות וחברה הציעה לי לנסוע איתה לבית שלה, היא גרה בשכונה קרובה יותר אליי ומאצלה לקחת אובר, בדיעבד זו היתה החלטה מעולה! האובר שהזמנתי הגיע תוך דקה עם נהגת מקסימה (העובדה שזו נהגת כבר הרגיעה אותי מאוד) והמושבים המחוממים בקאמרי שלה היו נהדרים! קשקשנו על כל מיני כל הדרך והגעתי הביתה רגועה ומרוצה 🙂

img_20161105_194719
בתוך הקניון – Christmas is coming!

היום ביקרנו בחנות שלא הספקנו לבקר בה בפעם הקודמת שהיינו באזור, Cabela's זו חנות לציידים בעיקר, יש שם את כל סוגי הכלים שניתן לצוד איתם (רובים, קשתות, חכות וכו׳) וכמובן ביגוד, הנעלה וציוד קמפינג למטיילים. היה אפילו יותר מגניב מאיך שתארנו לעצמנו שיהיה 🙂

img_20161106_115418

img_20161106_120111
מחכה לקיץ כדי לראות לוויתנים אמיתיים סוף סוף
img_20161106_120845
פינת חמד מרשימה מאוד, מלאה בפוחלצים של חיות אמיתיות

img_20161106_120703

img_20161106_120932

img_20161106_120943

img_20161106_120543-effects

אחרי שהסתובבנו שם כמה שעות, קנינו ספריי פלפל להגנה עצמית, כי את הראשון שלי השארתי בארץ ואחרי הערב הקודם הגעתי למסקנה שאני צריכה אחד חדש כשאני מסתובבת בחוץ לבד בלילות מדיי פעם. הילדים התחננו שנקנה להם מיליון דברים, התפשרנו על פנסים כי תמיד טוב שיש. סיימנו את הביקור במקדונלד׳ס כי היינו רעבים ולא היה לנו סיכוי למצוא מסעדה נורמלית אחרי שהילדים גילו את הלוגו של מקדונלד׳ס. אנחנו נאכל בריא גם בחוץ מתישהו, אני מקווה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s