בבוקר ראש השנה יצאנו לטיול עם ההורים של טל, ביקרנו בגן היפני ואח״כ טל לקח את הילדים לגן החיות ואני חזרתי הביתה כדי לבשל ארוחת חג. היה חג נחמד ומשפחתי, למרות המתכונת המצומצמת. גיא היה קצת עייף מתלאות היום ולא ממש הסכים להשתתף ולשבת איתנו בשולחן (או לאכול משהו חלילה), יותר מדיי פעילות ליום אחד לילדון בן 4 🙂 גילי היתה נהדרת ומקסימה כרגיל.

בזכות ההורים של טל יכולנו לצאת לבלות לבד בערב בלי הילדים סוף סוף, הפעם האחרונה שזה קרה היתה לפני כחצי שנה. וואו. היה משחרר וכיף לצאת לבד. ערב אחד יצאנו עם תמר לפאב חביב בפאתי השכונה – היה ממש כיף! ובערב שאחרי ארחנו את השכנים לשעבר שלנו לארוחת שישי. לאחר מכן פגשנו את החברים מהשכונה בבר בראש הגבעה שהיה ממש נחמד אם כי רועש לעתים (היתה הופעה בקטנה שמדיי פעם הראתה נוכחות ע״י הגברת הווליום). היה ממש כיף ומשעשע! עדיין לא היה לנו דייט לבד, מקווה שזה יקרה השבוע 🙂

בסופ״ש בילינו קצת יותר עם ההורים, נסענו לקניון אאוטלט כדי לקנות לטל מעיל וקצת בגדים לילדים, כולנו יצאנו עם מתנות שוות מההורים של טל 🙂 ביום ראשון בילינו במגנסון פארק אחה״צ, היה קר וקודר אבל הנוף לאגם היה מהמם! די דומה לנוף בגרין לייק.

זה ממש משעשע שילדה אחת הולכת לבי״ס ציבורי והחגים היהודיים עוברים על ידה – כלומר, אין חופש בשום חג יהודי והחיים ממשיכים כרגיל. ואילו ילד שני הולך לגן ישראלי ולכן נשאר בבית בכל חופשות החגים. אני מניחה שיכולנו להשאיר גם את גילי בבית בתירוץ של ״חג יהודי״ ובית הספר היה מתחשב, אבל כיוון שאנחנו לא דתיים זה די מיותר, עדיף שתמשיך בשגרה הרגילה של הכתה שלה 🙂 יש לה מורה אחד יהודי שלא מגיע בחגים היהודיים ללמד בבית הספר וגם סגן המנהל יהודי (ואפילו דובר עברית מעט), כך שזה לא זר להם סה״כ.

מחר מציינים את ערב כיפור – זו הפעם הראשונה שלי בכיפור שלא אהיה בישראל. השנה הראשונה בה לא אצא לרחובות לנשום את האויר הנקי שאפשר להנות ממנו ליממה אחת רק פעם בשנה, השנה הראשונה בה לא אשמע המולת ילדים בהמוניהם חולפים ליד ביתי על אופניים, השנה הראשונה שלא אצא לטייל בחוץ בכבישים הריקים, אפגוש חברים רחוקים או קרובים ואהנה מהשקט ללא מכוניות על הכביש הראשי מול הבית. אמנם בסיאטל שקט הרבה יותר (למרות שהבניין שלנו נמצא על כביש ראשי, הדירה שלנו עורפית לכביש) אבל ליום כיפור בישראל אין שום תחליף.