כמה קשה למצוא דירה להשכרה בסיאטל?

ב

ביום שנחתנו בסיאטל קיבלנו דירה זמנית למשך חודש מהעבודה של טל, כבר מהארץ הלחץ למצוא מגורים קבועים התחיל וחיפשתי דירות באינטרנט במרץ, לא שזה עזר לנו יותר מדיי, בכל זאת – בעלי הדירות כאן לא מתים על הרעיון של להשכיר דירה לזרים ללא היסטוריית מגורים בעיר. (למעט בעל בית אחד שהסכים לוותר לנו על עניין ההיסטוריה והיה ממש נחמד באופן כללי ברצון שלו לעזור לנו, היה ממש קשה בתחום הזה. בסוף לא לקחנו את הדירה של בעל הבית הנחמד, כי היא לא התאימה לצרכים שלנו). חיפשנו דירה בכל מיני שכונות והדבר שהיה לנו הכי חשוב בבחירת הדירה, היה בית הספר לגילי. בהתחלה היה לנו קשה להתפשר על דברים מסויימים (היה לנו חשוב שתהיה מכונת כביסה בדירה ולא מכונה משותפת, העדפנו דירה ללא שטיחים מקיר לקיר בכל הבית ומטבח בגודל סביר עם שיש אמיתי, זה משהו שממש קשה למצוא כאן – שיש אמיתי. מה נסגר עם האמריקאים? איך אפשר להכין אוכל על משטח פורמייקה?!) בסופו של דבר הגענו למסקנה שאנחנו מוכנים להתפשר על הכל, מלבד החינוך לילדים וכמובן להשאר במסגרת התקציב לדירה.

אחרי כשבועיים של חיפוש דירה קדחתני באינטרנט בכמה שכונות במקביל, הגענו למסקנה שדירה מבן אדם פרטי זה כנראה משהו שלא נצליח להגיע אליו בקרוב והזמן דוחק, אז החלטנו להתמקד בבנייני מגורים מנוהלים (שלהם יתרונות רבים לצד חסרונות קלים), כמעט וסגרנו דירת פאר בבניין מפונפן שהיתה אוכלת לטל חצי משכורת, אבל בתכלס גם היא לא הייתה מושלמת וממש לא שווה את הכסף, אז המשכנו לחפש במרץ. טל ראה כל מיני דירות, רובן פשוט לא התאימו לנו (חדר שינה אחד בגודל סביר וחדר ילדים פצפון, דירה על כביש ראשי באיזור מתועש ורועש, דירה מהממת באזור מרוחק מדיי מהעבודה של טל ומציוויליזציה, את הדירות שכן רצינו, לא הצלחנו לשכור כי בעלי הדירות פשוט לא חזרו אלינו.

ואז זה קרה – 3 ימים לפני שהגיע זמננו לעזוב את הדירה הזמנית, הצלחנו לחתום על חוזה לדירה בשכונה מהממת! באזור של בית ספר מעולה, במרחק הליכה למרכז העיר התוסס והמון חנויות, סופרמרקטים, גינות משחקים ומרכז קהילתי. הדירה עצמה די עמדה בתנאים שהצבנו לעצמנו (למעט מכונת כביסה בדירה ומטבח מרווח, אבל היי – יש לי שיש! פצפון, אבל שיש. ורצפה מעץ – יש שטיח רק בחדרים וזה אחלה). אחרי שהתמקמנו בדירה הגיע הזמן למסע קניות באיקאה. עכשיו כשהדירה מרוהטת בריהוט החשוב ומסודרת, אנחנו מרגישים קצת יותר בבית.

אנחנו בעיקר שמחים לא לגור יותר בדאון טאון, היה ממש לא נעים להסתובב שם עם ילדים (או לבד) והצורך שלנו באוטובוס פחת כי הסופר נגיש וגם האטרקציות. ברגע שחתמנו על חוזה, מימשנו את הטבת "רכב שכור לחודשיים" שקיבלנו במסגרת הרילוקיישן, זה ממש נחמד לטייל בסופי שבוע באוטו ולא באוטובוס, לא בטוחה מה נעשה בתום תקופת הרכב השכור, כנראה שנשכור רכב רק לפי הצורך (zipcar ודומיו) כי אין לנו צורך אמיתי ברכב במשך השבוע, זה די דומה לתל אביב (גם שם לא היה לנו אוטו מעל שנה וחצי) והתח"צ כאן די נוח (וזמין כל השבוע), למעט הטיפוסים ההזויים שמשתמשים בתחבורה ציבורית שגם איתם אני חיה בשלום יחסי, כי הם מספקים לי חוויות מעניינות, אף על פי שלא בהכרח טובות.

התמונה צולמה בערך שבועיים אחרי שהגענו, כשגרנו בדאון טאון. בתמונה: כמה אנשי ביטחון צריך כדי להפריד בין שני הומלסים שהולכים מכות? מסתבר שהרבה (מכבי אש, אמבולנס משטרות). רק בסיאטל הומלסים זורקים גיטרות אחד על השני במהלך ריב.

 IMG_20160424_064811

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s